בסיום תהליך בין-לאומי ארוך, הכריזה המדינה ממש לאחרונה על ׳יהודה׳ כעל חבל היין הראשון של ישראל. אזור היין החדש שלנו, אפלסיון במינוח הצרפתי אם תרצו, נותן חותמת רשמית להכרה באיכותו המובחנת והעקבית של הטרואר של הרי יהודה ושל הכרמים והכורמים החיים בו. יקב רוגלית הוא יקב איכותי, צעיר ומסקרן מנווה מיכאל שבעמק האלה, המצוי בלב אזור היין ׳יהודה׳. אנחנו בצ׳ירז עוקבים אחריו כבר כמה בצירים, כי בשבילנו אין דבר יותר משמח מלגלות עבורכם יקבים חדשים, ואגב כך לתמוך בעשיה ייננית איכותית ומחויבת, כמו שאנחנו אוהבים. הסיפור של רוגלית הוא סיפורם של הזוג שרון וישי כהן, שאם היינו צריכים לתת לו כותרת בומבסטית יכול בהחלט להיות שהיא הייתה ׳מאפלה לאור גדול׳. אבל אתם מכירים אותנו ויודעים שאנחנו אנשים של אנדרסטייטמנט אלגנטי, לכן נסתפק ב׳אהבה מנצחת הכל׳. שרון ניהלה מרפאת שיניים עבור משפחת רופאי שיניים בתל אביב, ישי היה חשמלאי. נולדו להם שני בנים והמשפחה חיה בדירה ברמת גן, ברצף המוכר לכולנו של שגרה, לחץ ושמחות - עד התאונה. ישי נפל ממנוף, הפך משותק, והחיים שמשפחת כהן הכירה הסתיימו. כדי להתחיל מחדש ולאפשר לישי מקסימום עצמאות, הם חיפשו בית ללא מדרגות ומפלסים. רדיוס החיפושים, שנמשכו שלוש שנים, הלך וגדל, עד שישי, שהכיר את אזור עמק האלה מניווטי הצבא, הציע את נווה מיכאל. ב2008- עברו לבית מקסים עם רחבה גדולה שצופה לנוף ולו חלקה חקלאית לא מעובדת, סמוכה לנחל האלה, בה גדלו בעבר פירות נשירים. שרון נולדה בקיבוץ שלוחות ועבדה בנערותה בפרדסים, כך שהקשר שלה לחקלאות הסתכם בהכרת הטפטפת, בעוד זה של ישי היה קלוש עוד יותר. הוא גדל בקרית גת ובילדותו עבר מדי פעם את גדר הפרדסים של קיבוץ גת הסמוך על מנת לפלח פומלה עסיסית. שניהם לא חלמו על קריירה חקלאית, ולמעשה גם ליין הגיעו במקרה. לחבר שהיה ברשותו כרם נותרו 500 ק״ג ענבים, וחצי ברצינות חצי בצחוק הוא שאל אם ירצו לנסות לעשות מהם יין תחת הנחייתו. סקרנים, הם יצאו להרפתקה, שאלו שאלות, חקרו, בקיצור: נישבו. במקביל להתאהבות ביין, שרון וישי הפכו למשפחת אומנה. שרון עזבה את העבודה בתל אביב ובתמיכת הביטוח הלאומי החלה ללמוד אצל ניר שחם ביקב שורק בקורס המקיף, הדו שנתי, לעשיית יין. בסיום הלימודים נשארה לעבוד ביקב כייננית, משרה בה היא נושאת בגאווה עד היום. אין ספק שהניסיון שהיא צוברת ביקב המיוחד הזה ניכר באיכותו, העולה במהירות, של היין שלה. שנה אחרי שנה קוששו בני הזוג ענבים כדי להמשיך לעשות את היין שלהם, עד שב2016- החליטו לעשות מעשה: הם נטעו עם שני בניהם כרם ובו ענבי פטי ורדו על חלקת אדמת סחף שחורה, עשירה בחצץ צור, וענבי מלבק על חלקה סמוכה, בה מרובים חלוקי צור שהותיר תוואי קדום של נחל האלה. הגפנים נהנות מבריזה ששומרת על בריאותן ומפחיתה צורך בריסוס. ב2017- הורחב הכרם עם הזנים קברנה סוביניון, מרלו וסירה. ישי ושרון מטפחים כיום כ28- דונם, מהם חצי לשימוש עצמי כשהיתר נלקח על ידי ניר שחם לשימושו של יקב שורק ותלמידיו. לאחרונה נטעו 16 דונם נוספים של כנות, עליהן הם מתעתדים להרכיב את הזנים הלבנים רוסאן, סוביניון בלאן, שנין וגרנאש בלאן. הכרם נבצר לפי טעם הענבים, מתוך שאיפה לא לעבור 13.5% אלכוהול. הפרופיל הארומטי של היינות האדומים נמצא בטווח הכהה אולם רעננותו נשמרת והמיצוי עדין. על מנת לא למסך את היין הוא מתבגר בעץ ישן. ליקב שבחצר הבית, לו אחראית שרון, קראו רוגלית, על שם שיטת עתיקה לעיצוב גפן המוזכרת בתנ״ך. ישי אחראי לכרמים וביחד הם מארחים ברחבת החצר המוצלת והנעימה, בה הם עורכים טעימות מקיפות של הזנים השונים, ומסבירים על הבלנדים של היקב.